About Me

מסע שלי לג’וטיש-אסטרולוגיה הודית

בגיל שתיים עשרה מצאתי אצל אימא שלי ספר אסטרולוגיה, זה היה ממש מרתק בעיניי, היו בו הרבה טבלאות ואחת הטבלאות הייתה על עצים שמתאימים למזלות . בעיקר זכור לי כל פעם כשהייתה הזדמנות עיינתי בספר עוד ועוד. לא שחיבבתי לקרוא בגיל הזה , עשיתי את מטלות הבית ספר מתוך חובה ולא מתוך הנאה גדולה. ספרים אחדים עניינו אותי באותה תקופה, בניהם ספרי יוגה וספרי אסטרולוגיה.

אסטרולוגיה נראתה לי משהו מסטורי, כאמונה תפלה, ולעתים קרובות הרתיעה ואכזבה אותי בתיאורים חד משמעים של עיתוני השבוע. “השבוע זמן טוב להכרות” או “זמן לא טוב”.

בשנות העשרים לחיי, אחרי קורס מורים ליוגה הגעתי לאסטרולוג הודי. הוא סיפר לי באופן מדויק על המשפחתי בלי להכיר אותי כלל , ענה על השאלות שלי אך עדיין הרגשתי לא בטוחה האם להאמין לו או לא . הוא אכן היה מדויק אך מאוד חד משמעי, לא השאיר פתח למשהו אחר. אולי עניין תרבותי או שפה. אז שוב התעורר בי עניין באסטרולוגיה.

כשחזרתי לארץ הצטרפתי לתנועת הארי קרישנה ונחשפתי להרצאות על וודות(Vedic knowledge), איורוודה (Ayurveda רפואה הודית) וג’וטיש (Jyotish אסטרולוגיה הודית). הפעם הרגשתי שיש בזה יותר ממקריות, ידע שלם שאוכל לגלות רק אם אלמד אותו כמו שצריך. הקשבתי ביסודיות לכל ההרצאות, תקופה של שנתיים בה הייתי בתנועה.

יש בי רגשות מעורבים לגבי התקופה הזאת ולהרצאות שהקשבתי . ההרצאות על ג’וטיש היו מתוך מיתולוגיה הודית ונתנו לי הכרות ראשונית עם התפישה המקורית. הורדתי באופן עצמאי תכנות לבניית מפות אסטרולוגיות והתחלתי לתרגל. תרגלתי בפתיחת מפה על כל החברים ומשפחה. בהתחלה התרגולים שלי הזכירו את העיתונים האלה מילדות אשר שבישרו על מה כדאי ומה לא כדאי, ונסיון לצפות את העתיד. עד שפגשתי את המורה שלי לג’וטיש.

הגעתי אליה מתוך הכרות של לימודי איורוודה והיא הייתה כבר מטפלת מנוסה. אחרי שהעברתי לה את פרטי הלידה נפגשנו לסיישן. זה היה סיישן מיוחד מאוד, ארוך ולא היה בו שום ניבוי עתיד. היא שיתפה אותי בדמויות שהיא רואה דרך מפה שלי ואינטראקציה בינם . זאת הייתה פתיחה הוליסטית של המפה. יצאתי עם תובנות שהדהדו בי עוד זמן רב. היא הביאה לי שיעורי בית לחיבור לדמויות דרך יצירה ואומנות, נתנה עצות איורוודיות לחיזוק הבריאות והזנה לשירים עם מסרים עמוקים עבורי.

הבנתי שהגיעה הזמן ללמוד ג’וטיש עם מורה. הרגשתי מוכנה והמורה הגיעה.